© 2018 Starting Over Sanctuary Proudly created by Hovav Nuriel

 +972-54-331-4881 

 עמק חפר, ישראל

Hefer Valley, Israel

  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
sharon-logo-transparent.png

ארנבונים

ייצור מוצרים חדשים, בקוסמטיקה ובתעשיות אחרות, הוא הרקע לעריכת מבדקים, המבקשים לברר את מידת הרעילות של חומרים במגעם עם עור האדם ועם עיניו, או עם בליעתם, שאיפתם וכדומה. מבדקים אלה נערכים בחיות שונות, בדרך-כלל מכרסמים. המכרסמים (חולדות, עכברים, ארנבונים ועוד) עוותו באמצעות ברירה מלאכותית, אשר נועדה ליצור זנים, שנוח לשלוט בהם במעבדה. הם "מיוצרים" באופן מתועש על-ידי חברות מסחריות, ומוחזקים בכלובים זעירים וריקים מגירויים.

חייהם הטבעיים של הארנבונים

הארנבונים הם יצורים חברותיים וטריטוריאליים. הם בוחרים לחיות בקבוצות גדולות, ברשת מחילות הנקראת "ארנבייה", אותה הם חופרים באדמה. גודל השטח וכמות המזון בו קובעים את גודל הקבוצה.
קבוצה טיפוסית (קולוניה) מורכבת מ-6 עד 10 בוגרים משני המינים. הקבוצה נשלטת באמצעות היררכיה, החשובה ביותר לזכרים, מאחר שהיא קובעת את מידת נגישותם אל הנקבות בעונת הייחום.
הטריטוריה עבור כל פרט תלויה בכמות האוכלוסייה ובכמות המזון ואיכותו, גודלה משתנה בטווח בין 8 ל-200 דונמים. הטריטוריה של הזכרים היא פי 2 בגודלה מטריטוריית הנקבות, היא חופפת מספר נחלות של נקבות.


הארנבון פעיל בעיקר בשעות הלילה. הוא מוצא את מזונו מרדת החושך עד אור הבוקר, ביום הוא נמצא במאורתו תחת האדמה. על אף תדמיתו השקטה, הוא מסוגל להשמיע קולות צריחה רמים בשעה שהוא מותקף או כאשר הוא נפצע. הארנבים מתקשרים באמצעות עקבות ריח ובאמצעות מגע. בשעת סכנה הם רוקעים פעמים רבות במהירות על האדמה ברגליהם האחוריות, נוהמים או מנסים לברוח. לעיתים מרוב בהלה ייעמד הארנב במקום ללא נוע.

באופן טבעי הארנבון חושש מבני אדם, ואף ינסה לברוח גם מהדמות שמטפלת בו באופן קבוע. על מנת ליצור עמו קשר ידידותי יש צורך בסבלנות רבה, בתנועות עדינות ואיטיות, ובעיקר בבניית אמון הדרגתי המושג תוך טיפול יומיומי רציף. 

משך היריון ממוצע הוא כחודש ימים. גודל השגר אצל ארנבוני הבר הוא בין חמישה לשישה ולדות, ואצל הזנים המבויתים 4–12. הפלות הן דבר שגרתי, והן תוצאה של לחץ סביבתי או חברתי הפוקד את הנקבה ההרה. 
גורי הארנבונים נולדים בתוך מחילה, בקן מרופד בפרווה, כשהם עיוורים, עירומים מפרווה, וחסרי ישע. אמם מבקרת אותם רק לדקות ספורות בכל יום כדי להניקם. הוולד נגמל מינקות ונהיה עצמאי לחלוטין בגיל 4 שבועות. תוחלת החיים של הארנבון המבוית היא עד 9 שנים.

משקל ארנבון הבר הוא 2.5-1.5 ק"ג, אורכו 50-38 ס"מ, כאשר אורך הזנב 10-5 ס"מ. ארנבים מבויתים עשויים להיות גדולים יותר. הארנבון הוא המקור ל-80 הזנים של ארנבון הבית, ששונים בגודלם צבע פרוותם וצורתם הכללית. 

הארנבים ניזונים ממגוון של חומר צמחי: עשבים, זרעים, פירות, נצרים, עלים, שורשים, קליפות עצים ושתילים רכים. בשטחי חקלאות הם ניזונים מזני חסה, כרוב, מלפפון ירקות שורש ודגנים שונים. לארנבון החי בבית חשוב להוסיף גם "כופתיות למכרסמים" - ירקות וגרעינים טחונים ומיובשים שמהווים מקור זול יחסית לאנרגיה וויטמינים. בנוסף חשוב להגיש לארנבון אספסת המחזקת ומאתגרת את מערכת העיכול שלו (וכן מהווה מצע נוח למנוחה ולדיפון אזור המחיה). 

ניסויים בבעלי חיים

מאות אלפי בעלי-חיים מומתים מדי שנה במעבדות בישראל לאחר חיים רצופי סבל. מחקר בבעלי-חיים במעבדות כולל: ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, גרימת כוויות, הלעטה ברעלים, הטלת מומים (כמו שיתוק, פציעה ועיוורון), נתיחות ללא הרדמה, ועוד.

בנוסף לעוול המוסרי שבניסויים בבעלי-חיים, מדענים רבים בעולם מטילים ספק בחשיבותם ביחס לשיטות חלופיות מתקדמות. לטענת המדענים, ההבדל הביולוגי העצום בין מינים שונים אינו מאפשר להחיל תוצאות ממין ביולוגי אחד לאחר. כראיה, הם מביאים שורה ארוכה של אסונות שנגרמו בשל הסתמכות על ניסויים בבעלי-חיים ככלי אמין לחיזוי התגובה הגופנית של בני-אדם.

אך למרות העוול המוסרי והכשל המדעי, ממשיכים ניסויים בבעלי-חיים להתקיים בארץ ובעולם. בישראל אף לא קיים פיקוח ממשי על הניסויים בבעלי-חיים, כפי שנחשף שוב ושוב בדו"חות מבקר המדינה, וכן בעיתונות. גורמים כלכליים ממשיכים לקדם את ענייניהם על גבם של בעלי-החיים, בחסות "ועדות פנימיות" ותוך ניצול תמימותו של הציבור, המאמין שלולא ניסויים בבעלי-חיים, היו הרפואה ומדעים אחרים נידונים לקיפאון.

מה עושים לארנבונים בניסויי הקוסמטיקה?

מספר הניסויים שנערכים בבעלי-חיים לצורכי קוסמטיקה ירד באופן משמעותי ב-20 השנים האחרונות, אולם ניסויים כאלה עדיין נערכים. חלק ניכר מן הדיון הציבורי בנושא עוסק בשאלת אמינותן של "חלופות" – מבדקים שאינם כוללים פגיעה בבעלי-חיים. על אף התקציבים המצומצמים שהופנו למחקר החלופות על-ידי חברות מסחריות וממשלות, פותחו חלופות למבדקים רבים. הן אינן מכסות עדיין באופן אמין את התחומים של כלל המבדקים הקיימים, אולם גם המבדקים בבעלי-חיים אינם אמינים ביותר.

על כל פנים, ניתן להפסיק את כל המבדקים בבעלי-חיים גם ללא חלופות מתאימות. הניסויים ממשיכים להיערך מטעמים מסחריים בלבד, בשל המרוץ לייצור מוצרים חדשים (התובעים שימוש במרכיבים חדשים). זאת אף על פי שחומרים מוכרים יכולים לספק את כל הצרכים למוצרים קוסמטיים ולמוצרי משק-בית.

 

דוגמא לאחד המבדקים הנפוצים:
מבדק זה, שפותח בשנות ה-40 בארצות-הברית, נועד להעריך מהי מידת הגירוי שגורם חומר במגעו עם העיניים או העור. לשם כך נוהגים להכניס ארנבונים לתוך מתקן ריסון, שהוא סד המקבע את גופם כך שרק ראשיהם בולטים החוצה, ואין הם יכולים לגרד את עיניהם. אז מכניסים לתוך עין אחת של כל אחד מן הארנבונים את החומר שנועד להיבדק, על-ידי קיפול העפעף התחתון עד ליצירת שקערורית, והכנסת החומר לתוכה. לאחר מכן מוחזקת העין סגורה. לפעמים חוזרים על הפעולה.

מדי יום בודקים אם התפתחו נפיחות, כיבים, זיהום ודימום. המבדקים אורכים 72 שעות בממוצע, והם עלולים להימשך עד שלושה שבועות. במהלך תקופה זו שוברים ארנבונים רבים את מפרקתם במאבק הנואש להיחלץ מן הסד. דרגת התגובה הגבוהה ביותר תוארה כך על-ידי חוקר בחברת כימיקלים:
"איבוד מלא של הראייה בשל נזק פנימי לקרנית או למבנה הפנימי. בעל-החיים מחזיק את העין סגורה בעיקשות. לעתים מיילל ממושכות, מגרד את העין בציפורניו, קופץ ומנסה להימלט."

 

אך מובן, שכאשר הארנבונים נמצאים בתוך מתקן הריסון, אין הם מסוגלים לגרד את עיניהם בציפורניהם או להימלט. חומרים מסוימים גורמים נזק כה רציני, עד כי עיני הארנבונים מאבדות את כל האפיונים שלהן: הקשתית, האישון והקרנית מתחילים להיראות כמו דלקת אחת גדולה. 

נלקח מתוך מאמרו של אריאל צבל באתר אנימלס - https://anonymous.org.il/art543.html

מקורות נוספים:

אנימלס - https://anonymous.org.il/cat10.html

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon