במשך שנים המחקרים על התנהגות הפרות התמקדו בתכונות כמו נטייה לאגרסיה, כי אלימות בין חברי העדר יכולה לגרום לפציעות המובילה לפגיעה ברווחי התעשיה. חברויות בין פרות, ועוד מאפיינים עדינים של מערכות היחסים ביניהן, פשוט לא קיבלו התיחסות בעולם המחקר. 

 

הקשר בין אם לעגל חזק במיוחד וישנן עדויות חוזרות ונשנות של פרות הקוראות לתינוק שלהן ומחפשות אותו, לאחר שהוא נלקח ממנה, על מנת שלא יינוק את החלב שהיא הפיקה עבורו. 

 

בדיקות פסיכולוגיות שמשמשות לאיבחון דכאון וחרדה בקרב בני אדם העידו שעגלים שהופרדו מאימם ועגלים שעברו גדיעת קרניים (גם כאשר זו נעשית תוך שימוש בחומרי הרדמה- אילחוש שמתצבע במספר מדינות שאינן ישראל) חווים מצוקה נפשית ונוטים לפרשנות שלילית יותר של המציאות.

 

לפרות יש חברויות משמעותיות, שבאות לידי ביטוי בהעדפה ברורה של שתי פרות להעביר זמן זו לצד זו, אכילה יחד וברביצה משותפת, ובליקוקים הדדיים של הראש והצוואר. פרות שמופרדות מהחברות שלהן מביעות סימני מצוקה נפשית.

 

פרות בטבע חיות כ-20 שנה, פי 4-5 ממשך הזמן של פרות המנוצלות בתעשיית החלב ויותר מפי 10 מאשר פרות בתעשיית הבשר.