חמורים
חמורים היום משמשים לסחיבת עגלות משא ותיירות. בכל רחבי הארץ. במשך שנים נאבקו פעילים לזכויות בעלי חיים להוציא מהחוק את רתימת הסוסים והחמורים. ב־2015 הם ניצחו במאבקם, על הנייר, כשהכנסת אסרה על כך. אלא שלמרות החקיקה, התופעה עדיין לא נעלמה מרחובות הערים.
חייהם הטבעיים של החמורים
חמורים בטבע חיים באזורים חמים, מדבריות, ונפוצים במזה"ת.
החמור הוא חיית עדר, בטבע העדרים מורכב בד"כ מחמור אחד ומספר אתונות (לפעמים נמצא יותר מחמור אחד בעדר).
בשעות החמות הם נוהגים לנוח, והם פעילים יותר בבוקר ובערב, אז הם רועים עם העדר, ומלחכים עשב במרעה.
הם מאוד אוהבים להתפלש בחול, ואנחנו רואים את זה תמיד אצל חמורים ניצולים שמגיעים לראשונה למקלט. ברגע שהם מבינים שהגיעו למקום טוב ומוצאים את הפינה המתאימה, הדבר הראשון שהם עושים זה להתפלש בחול. פעולה שלרוב לא יכלו לבצע כלל כל חייהם.
התזונה הטבעית של חמורים מורכבת מעשב, שיחים, צמחים מדבריים. הם זקוקים גם לתוספות של מלחים ומינרלים.
הריון של אתון נמשך כשנה (11-14 חודש). חמורים בוגרים מגיעים למשקל כ- 300 - 400 ק"ג, ובטבע הם חיים 30-50 שנה.
חמורים מנוצלים יחיו 12-15 שנה.
לחמורים יש זיכרון מצוין, ויכולת נהדרת ללמוד. מחקר שנערך ב 2013 ע"י - The Donkey Sanctuary בבריטניה מצא כי הם יכולים ללמוד ולפתור בעיות באותה מהירות כשל דולפינים וכלבים. גורמים אלה מביאים לכך שחמורים זוכרים חוויות טובות ורעות במשך זמן רב. חוויות שליליות או כואבות משפיעות על התנהגותו של החמור, לעיתים במשך שנים.
חמורים הם יותר עצמאיים בחשיבתם מאשר סוסים, וכשיש בפניהם דילמה, הם יחשבו, ואז יקבלו החלטות על סמך ההשפעה על בטיחותם.
חמורים בעדר יטפחו זה את זה באותו אופן כמו שקופים ושימפנזים עושים.
חמורים מגנים על עצמם מסכנה ע"י נשיכות, חבטות עם הרגליים הקדמיות או בעיטות ברגליים האחוריות. אתונות בד"כ מאוד מגוננות על העיירים שלהן.
המצב בישראל - ניצול החמורים
מצבם של סוסים וחמורים (מאות, ואולי אלפים) בישראל הוא לעתים קרובות נורא. הם מוחזקים למטרות עבודה ונסחטים עד קצה גבול יכולתם. כאשר הסוס או החמור נחלשים מכדי לעבוד או נפגעים בתאונה, ניטשים רבים מהם בשולי דרכים או בכל מקום אחר שבחרו בו האנשים כדי להיפטר מהם, ושם הם גוועים לאטם מפצעים, ממחלות, מהתייבשות ואף מרעב. לא מעט פעמים מצאנו חמורים שננטשו למוות כאשר הם קשורים בשדה, מורעבים ותשושים. במהלך תקופת עבודתם סובלים סוסים רבים, ועוד יותר מהם – חמורים (משום שהם זולים יותר) מאלימות ומהזנחה קיצוניות. תופעות נפוצות הן הכאת סוסים וחמורים עד שנפערים בגופם פצעים גדולים, העבדת יתר עד להתמוטטות ושבירת גפיים ועצמות אחרות. טיפול רפואי אינו ניתן לחיות הפצועות, ובנוסף לכך הן סובלות מתת-תזונה ומכאבים ונכויות כתוצאה מטיפול פיזי לקוי, כגון הרכבה מעוותת של פרסות על טלפיהם.
במשך שנים נאבקו פעילים לזכויות בעלי חיים להוציא מהחוק את רתימת הסוסים והחמורים. ב־2015 הם ניצחו במאבקם, על הנייר, כשהכנסת אסרה על כך. אלא שלמרות החקיקה, התופעה עדיין לא נעלמה מרחובות העיר.
ב-21.6.2015 נכנסה לתוקף תקנה חדשה לפקודת התעבורה (142א) האוסרת על עגלות רתומות לסוסים ולחמורים לעלות על הכבישים! בתקשורת דווח כי מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אף פנה במיוחד למשטרת ישראל וביקש ממנה להקפיד על אכיפת התקנה. הסיבה העיקרית שהולידה את התקנה החדשה היא תעבורתית - תנועת בעלי-חיים על הכביש גורמת למפגעים רבים - החל מעיכוב התנועה ועד לתאונות קטלניות - ואינה מתאימה לדרכים עמוסות כלי רכב מהירים. סיבה נוספת היא הסבל הנגרם לבעלי החיים המנוצלים לסחיבת עגלות ומשאות.
למרבה הצער, התקנה אינה חלה על נסיעה בכבישים פנימיים של ישובים כפריים (מושבים, קיבוצים, כפרים ערביים). כמו כן, התקנה מעניקה לרשויות התמרור המקומיות (לבקשת עיריית נהריה) אפשרות להעניק אישור מיוחד בכתב לעגלונים להסיע על כבישי הרשות המקומית עגלה רתומה לבעלי-חיים, אבל גם זאת רק "למטרות נופש ופנאי". כוונת משרד התחבורה היא לאפשר לרשויות המקומיות להתיר, אם ירצו, הפעלת כרכרות כאטרקציה לתיירים. אין לכך כמובן כל הצדקה, אך למרבה השמחה מדובר על תופעה נדירה ביחס לניצול בעלי חיים לסחיבת משאות (ולעתים גם הצורך לשווק את הסוס כ"אטרקציה" מהווה תמריץ נגד הזנחה מוחלטת שלו).
ניצול החמורים לתיירות כולל גם סיחבת עגלות וכרכרות וגם רכיבה עליהם.
אנו מוצאים חמורים במצבים שונים של הזנחה והתעללות. עם פציעות הקשורות לסחיבה הממושכת - בגב, באגן. פציעות על האף מראשיות מתכת מאולתרות שנועדות להכאיב לחמור כדי שיציית.
פציעות וחתכים ברגליים, לעתים עד כדי נמק וקטיעת הרגל - מקשירות החמורים לעמודים. גם קושרים את הרגליים אחת לשניה כדי שלא יברחו. פציעות שמוזנחות מביאות לכך שהפצעים מלאים ברימות.
פרד/פרדה
הצאצא של זיווג בין חמור לסוסה הוא הפרד.
הצאצא שנולד לחמור (זכר) וסוסה (נקבה) מתאפיין באזניים ארוכות יותר והוא נקרא באנגלית Mule. הצאצא של סוס ואתון בד"כ מעט קטן יותר, נמוך יותר, עם רגליים חזקות יותר ויש לו אזניים קטנות יותר והוא נקרא באנגלית Hinny. שניהם יכולים להיות זכרים או נקבות ולרוב הם לא פוריים.
שניהם בריאים יותר ופחות יקר להחזיקם מבחינת תזונה מאשר סוסים, תכונה הדומה לחמורים.
הפרד (Mule) חזק וגדול יותר מהחמור, ולכן נחשב ליעיל יותר לעבודה ולרכיבה במדינות רבות.
בפרדים מסוג ה-Hinny משתמשים בעיקר לחרוש שדות. הם מאד מאד חזקים, גדולים כמעט כמו סוס, ויש להם הרבה יותר כוח סיבולת מאשר לחמור או לסוס.
